למלא מקום של שן או מספר שיניים החסרות בפה
לצורך שיקום תפקידם שאבד יחד עם איבוד השיניים.
מהו שתל דנטאלי ?
שתל הינו למעשה תחליף מלאכותי לשורש השן אשר נכחדה.
השתל עשוי טיטניום "תואמים ביולוגיים" אשר מוחדרים לעצמות הלסת לשם יצירת בסיס מוצק להרכבת הכתרים.
במשך הזמן תאי עצם מתפתחים סביב השתל ומחזקים אותו למקומו. המונח נקרא Osseointgratixn” – התמזגות השתל והעצם"
ברגע שהעצם סביב השתלים התחזקה והשתלים יציבים במקומם, ניתן להשתמש בהם כבסיס לשחזור של שיניים חסרות, לתמוך בסט של שיניים או לקבע תותבת . שתלים דנטלים מתפקדים כשיניים טבעיות.
שורש שן מלאכותי עשוי טיטניוםהמותקן בלסת במקום שורש חסרומשמש כבסיס לבניית שן קבועה.
ממה עשוי השתל ? השתלים עשויים מטיטניום.ה- FDA אישר שני סוגי טיטניום:•GRADE 4•GRADE 5
התוויות להשתלה
1) החלפת שיניים חסרות ע"י שתל אחד להשלמת שן בודדת שחסרה שומר על העצם ונראה טבעי יותר, ומונע את הצורך בהשחזה ובטיפולי שורש בשיניים הסמוכות .
2) החלפת תותבת נשלפת ע”י התקנת מספר שתלים.
שלוש שתלים ויותר להשלמת שיניים חסרות מונעים את הצורך בתותבת נשלפת הנשענת על החניכיים הגורמת לאי נוחות כאבים וספיגת עצם. ביצוע השתלה מאפשר בניית כתר או גשר קבוע וע"י כך ניתן להגיע ליעילות לעיסה בדיוק כמו שיניים טבעיות.
3 ) תמיכה בתותבת נשלפת בעזרת שתלים.
במקרה של חוסר שיניים מוחלט בכל הלסת הפתרון היינו שימוש בתותבת הנסמכת על 2-4 שתלים, באמצעות מחברים מיוחדים שאותם ניתן לעגן ולייצב את התותבת ובכך להעניק נוחות וביטחון בדיבור ולעיסה.
4) שיקום פה מלא קבוע
במקרים בהם קיים חוסר שיניים מוחלט בכל הלסת , מספר רב של שתלים 8-10 יכולים לשמש בסיס לשיקום קבוע של הפה , ע"י גשר מוברג לשתלים.
שלבי השיקום בעזרת שתלים
1) שלב כירורגי: השלב בו מותקן השתל, הרופא הכירורג מחדיר שתל טיטניום לתוך עצם הלסת, בפעולה כירורגית הכוללת הרמת מטלית, קידוח בעצם ותפירת המטלית מעליו.
הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית, ללא כאבים בתנאים הדומים לטיפול כירורגי שיגרתי.
ההשתלה עשויה לארוך מחצי שעה ועד מספר שעות לפי מספר השתלים המתוכננים לביצוע.
בסיום שלב זה מתחיל תהליך קליטה שאורך כ – 3 עד 6 חודשים ובמהלכו תאי עצם מתפתחים ,
מקיפים את השתל ומתחברים אליו.
2) שלב החשיפה: לאחר מספר חודשי הקליטה יחשוף הרופא הכירורג את השתל ע"י פעולה פעולה כירורגית קלה, והברגה של כיפת ריפוי, עשויה לארוך מרבע שעה עד שעה לפי מספר השתלים המתוכננים לחשיפה. מטרת החשיפה היא להבליט את השתל מחוץ לחניכיים ולהפנות את המטופל להמשך טיפול אצל רופא המשקם (פרוטטיקאי).3) שלב השיקום: השיקום נעשה אצל רופא המשקם (הפרוטטיקאי), כשבועיים לאחר החשיפה. השיקום ייעשה ע"י הברגת מבנה מטיטניום אל ראש השתל, ועליו תודבק או תוברג עבודת השיקום. השיקום יעשה במספר פגישות, בהן הרופא ייקח מידות ויעבירן למעבדה לצורך ביצוע המבנה והכתר.
סדר העבודה:
תותבות חלקיות נשלפות
תותבות חלקיות נשלפות מגיעות מענף ברפואת שיניים הנקרא שיקום הפה , סתימה- זה שיקום במיקרו של חלק שנרקב בשן ושוקם על ידי חומר מסוים .תותבת חלקית נשלפת נגזרת משיקום המאקרו בפה ,כלומר זהו מתקן מלאכותי שמחליף איבר טבעי בגוף ,במקרה שלנו את השיניים האבודות. תותבת זו פותרת חוסר שיניים חלקי ונאחזת ע"י שיניים סמוכות או חניכיים.
.(בניגוד לתותבת שלמה שמשקמת ללא שיניים בלסת בכלל)
הפתרון באמצעות תותבת חלקית מתקיים כאשר אין אפשרות בפיתרון באמצעות גשר חרסינה או שתלים,כגון שיניים תומכות לא מתאימות להיות מאחזות של גשר,או חוסר בעצם בכדי לעבור השתלה , או על רקע כספי.
מדוע אנשים מאבדים שיניים ?
בגלל ריקבון שנקרא עששת, חבלות, בעיות חניכיים,שנוצרות בגלל חוסר היגיינה.חוסר מודעות , אי אכפתיות,חוסר בזמן, וסוג עבודה.
מה קורה עם לא נעשה שיקום?
אם לא נסגור את הרווח שנוצר בלסת כתוצאה של חוסר שיניים ,נקבל בעיות אסתטיות, בעיות דיבור,לעיסה, תנועת שיניים צדדיות לכוון הרווח , ותנועת שיניים מלסת נגדית לכוון הרווח, בעיות מנשך, העמסת יתר על שיניים שנותרו, נשיכות לשון ולחי, קמטים, ועד לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות.
סוגי התותבות:
@תותבת חלקית זמנית נשלפת –"פליפר"
@תותבת חלקית זמנית נשלפת .
@תותבת חלקית נשלפת –יצוקה
@תותבת חלקית נשלפת –וולפלאסט, או אצטל
.
תותבת חלקית זמנית נשלפת –"פליפר"
עשויה מחומר פלסטי אקרילי, בד"כ בצבע וורוד, עם 2 ווים מתכתיים בעלי יכולת כיפוף .השימוש בו נעשה כאשר חסר 1עד 3 שיניים , במיוחד באזור הקדמי של שני הלסתות.התותב נמסר מיד אחרי עקירת השיניים.
כיום לצורך אסטטי יש אפשרות להחליף את הווים המתכתיים לווים אסטטיים אלסטים .או להחליף את כל התותב לגוף בעל חומר אלסטי הכולל גם ווים לבנים אלסטים. חוץ מאסטטיקה הדבר כרוך בעלות גבוה יותר של התותב.
לילדים שמאבדים שיניים יש אפשרות לשימוש גם כשומר מקום .ילד שאיבד שן ולא יכול לשקם את המקום עד להגיעו לגיל המתאים הופך ה"פליפר",כתותב לשיקום של המקום עד שיהיה באפשרותו של הילד לשקם את המקום בשיקום קבוע (כגון שתל או גשר) הדבר מונע תזוזה של שיניים לכוון רווח שנוצר כתוצאה של עקירת שן. .התותב משמש לשיקום זמני למבוגרים בזמן שתילת השתל במקום.
חיסרון התותב הוא: "בכך שיכול להישבר,לא יציב, לא מדויק בגלל שהמידה לתותב נלקחת לפני עקירת השן , קושי בלאכול איתו, קושי בשינה איתו(קטן ויכול להיבלע).לפעמים צריך אך להחליף אותו בגלל חוסר התאמה במיוחד כאשר יש השתלת שתל במקום או כיפת ריפוי(כיפה ששמים אחרי חשיפת שתל לצורך שיקום) או השתלת עצם שמעבה את המקום.יש אפשרות של ריפוד בחומר אקרילי רך או קשה כדי לייצב אותו במקצת.
תותבת חלקית נשלפת זמנית:
תותבת זמנית נשלפת חלקית עשויה גם היא מחומר אקרילי וורוד, שממנו יוצאים ווים מתכתיים בעלי כיפוף במספר בהתאם לצורך. בדר"כ התותבות הן לא מדויקות היות והמידה נלקחת לפני עקירת השיניים ולכן כדאי להתאימן כמה שיותר רצוי לקחת אפילו 2 מידות כל אחת מחומר שונה,(כף אישית), להתאים מנשך אם זה אפשרי, לבדוק העמדת שיניים ואחרי עקירות לרפד בחומר אקרילי רך או קשה. לנסות לאזן את התותבת ולהתאים ווים.
התותבת משמשת כפתרון זמני לחוסר שיניים בלסת וכמעבר לשיקום על גבי שתלים או למעבר לתותבת יותר מותאמת הנחשבת לתותבת משקמת לאורך זמן כמו יצוקה או גמישה.
לפעמים משמשת התותבת כתותבת "מעבר" כדי לראות את מצב השיניים שנשארו בפה, האם יהיו בעתיד מסוגלות לעמוד בעומס לאורך זמן , והתקדמות המודעות של מטופל כלפי ההיגיינה שלו בפה.
חסרון התותבת שיכולה להישבר ,לא מדייקת , לא נוחה , לא אסטטית, לא יציבה ,סופחת נוזלי פה קשה לניקוי,גורמת לבעיות פסיכולוגיות , אך חיונית לריפוי המקום אחרי עקירות שהוא כ-6 חודשים, לא משאירה את המטופל ללא שיניים ,חיונית לזמן המתנה אחרי השתלת שתלים שהוא נע בין 3חודשים עד שנה .
תותבת זו בד'כ נמסרת אחרי עקירות שיניים(אין צורך להיבהל בגלל הדימום , היות והתותבת משמשת כתחבושת וגורם לוחץ על מקום העקירה).
יש אפשרות גם בתותבת זו לעשות ריפוד מיידי בחומר אקרילי רך או קשה בהתאם למצב,תלוי בהתאמה של התותבת אחרי עקירות.
תותבת חלקית נשלפת יצוקה
תותבת זו עשויה מגוף מתכתי העשוי מכרום- כובלט, שיצוק בתנור ביחד עם ווים במספר ובצורה בהתאם לצורך אך לא אלסטים ולא אסטטים.לגוף מתחברות כנפיים מחומר אקרילי וורוד קשיח,שעליו נבנות השיניים.
תותבת בעלת היסטוריה ארוכה , שימשה ומשמשת כתותבת לפיתרון שיקומי לתווך ארוך, ואם אין אפשרות של שיקום החלק שבו יש חוסר שיניים, בגשר או בשתלים.
התותבת צריכה להיות מדויקת , יציבה ככל שניתן, אך היא לא אסטטית אלא אם מחליפים את הווים לווים אלסטים לבנים. חסרונותיה הן:קשיחה מדי לרקמות וגם לשיניים , יש אפשרות של פצעי לחץ, יש לחץ רב על שיניים תומכות , שיכולות לאחר מכן להיעקר בגלל הלחץ עליהן.
חסרון נוסף שאי אפשר לשנות או לכופף משהו בתותבת זו , לא ווים , לא שלד התותבת, אם יש פצעי לחץ קשה להתמודד איתן היות והתותב עשוי גוף מתכתי.
אם וו נשבר , לא ניתן לשחזור , אלא להחלפה בוו אחר אבל לא קשיח ולא מדויק.
כדי להכין תותבת זו צריך להכין משענות על שיניים הקיימות התומכות ,(חסרון גדול שבו אתה "פוגע" בשיניים בריאות , אך בלעדיהן התותבת תשקע כלפי מטה ותכשל) או בהתאם לכתרים או גשרים שנעשים בזמן שיקום פה,לפני הכנת התותבת.
שלד התותבת נעשה במעבדה מיוחדת ולא בכל מעבדת שיניים.
תותבת חלקית נשלפת וולפלאסט
תותבת העשויה מחומר ניילון דק בצבע שקוף וורוד המתאים לחניכים,החומר טרמופלאסטי המתאים את עצמו לחום הפה.הווים נמתחים לכוון החניכים ולא שיניים ולכן התפיסה מתבססת על גבשושיות עצם בלסת .(החומר יכול לשמש לעשיית "פליפר" גם)
תותבת לא מדויקת ,משנה את צורת בהתאם לחום הפה, אבל קלה , נוחה ואסטטית , לא שבירה, לא זקוקה לכנת משענות.
התותבת היא פתרון שיקומי לאורך זמן.
תותבת חלקית נשלפת – אצטל
עשויה מחומר טרמופלאסטי, חזק פי 20 מאקריל רגיל, ללא אפשרות של אלרגיה , עמיד לשחיקה ,לא סופח נוזלים,בעל זיכרון אלסטי.גוף התותבת הוא בצבע השיניים שממנו יוצאים ווים של אותו חומר, לבנים ואלסטים הצבע נבחר בהתאם לצבע השיניים שנותרו בלסת.
השימוש בתותבת זו טוב לאנשים בעלי בעיות של חניכיים באותם שיניים שעדיין נותרו בלסת. התותבת משמשת כפתרון שיקומי לאורך זמן אם אין אפשרות לשקם בגשר או שתלים.יש אפשרות להוספת שיניים לתותבת אם יצטרכו עקירות בעתיד.
יתרון חשוב בתותבת לא צריך משענות וככנות למשענות לא בשיניים ולו בכתרים .
מאוד מומלצת, "הלהיט" האחרון למרות עלות יקרה יותר מתותבת יצוקה.
פצעי לחץ : בכל תותבת יכולים להופיע פצעי לחץ , למרות הכאבים ואי נוחות שהן גורמות ,עדיף להשאיר את התותבת בפה ולהגיע בהקדם לרופא כדי שיוריד חלקי אקריל שגורמים לפצעים אלו.
מה עדיף? אם נתלבט בין תותבת לשתל , עדיף שתל, אם נתלבט איזו תותבת עדיף גמישה.
היגיינת התותבות
לפי דעתי, לנקות במברשת שיניים עם מים רגילים , אחרי כל ארוחה, אם לא בפה לשמור בסביבה של לחות.
בלילה : עדיף להוריד כדי לתת לרקמות רכות "לנוח".
כותב המאמר:
דר' גובזמן יוסי
בוגר אוניברסיטת בוקרסט
תואר שני ברפואת השן באוניברסיטת "קלארק"
מנהל סניף "הלה – אשדוד "